הסבר הפטורים של אבות הנזיקין

לעילוי נשמת סבתי מורתי
שושנה בשת דב גנק
נלב"ע בכ"ז ניסן התשנ"א
תנצב"ה

א. הקדמה


התורה הטילה חיובי תשלומים על האדם בעבור נזקי שן, רגל וקרן של שור, ובעבור נזקי אשו ובורו. לכל אחד מחיובים אלו התורה נתנה גם פטורים. לפעמים הפטור הוא מצד מקום הנזק (שן ורגל ברשות הרבים), לפעמים מצד החפץ הניזק (בבור - אדם וכלים; באש - דברים טמונים), ולפעמים מצד רמת חיוב התשלום (בתם פטור מחצי נזק, ומשלם רק מגופו).
דרך אחת להבין פטורים אלו, היא לבדוק כל מקרה של פטור לגופו, ולהסביר במה שונה הוא ממקרה של חיוב, ומה

מחלוקת התלמודים בתפקיד הלימוד מהמשכן בהגדרת מלאכת שבת - חלק ב'

המאמר פורסם במקור בעלון שבת 133 1991

ה. השוואה בין מובנה של המלאכה בשבת למובנה בשאר התורה

במקומות רבים נראה, כי שיטת הירושלמי היא לימוד ההגדרה למלאכה בעזרת השוואה למובנה בשאר ההקשרים שבהם היא מופיעה בתורה. הסברנו, שזוהי אחת הדרכים, שבהן הירושלמי מגיע להגדרה כללית של מושג המלאכה. לעיתים, ישנה התנגשות בין מובני המלאכה בשני הקשרים שמחוץ לשבת, בכך שמכל אחד מהם נשמעת הגדרה שונה למלאכה, ובירושלמי מופיעים דיונים מהו המובן הקובע לעניין שבת.

מחלוקת התלמודים בתפקיד הלימוד מהמשכן בהגדרת מלאכת שבת - חלק א'

מאמר זה פורסם בעלון שבות 132 ב1990

[1] 

א. הקדמה

 

"הלכות שבת... הרי הם כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות" (משנה, חגיגה י.).

בתורה שבעל פה קיימים פרטי הלכות רבים לגבי שבת, בעוד בתורה שבכתב קיימת רק האזהרה הכללית - "לא תעשה כל מלאכה" (שמות, כ', י)[2]. במאמר זה נדון בגישות השונות לשאלה, כיצד הגיעו חכמים מן המקרא המועט להלכות המרובות. כך נגיע להבנת אופיה של מלאכת שבת.

מבוא לסוגיית היזק ראיה


פורסם במקור בגולות תשס"ד

ראשי פרקים

הקדמה

המונח 'היזק ראיה'

1. מבנה הסוגיה הראשונה

2. המשנה

3. האמוראים

נספח - היחס בין עולם נזיקין לעולם דיני שכנות

הקדמה

 

השותפין שרצו לעשות מחיצה בחצר בונין את הכותל באמצע... וכן בגינה מקום שנהגו לגדורמחייבין אותו[1] אבל בבקעה מקום שנהגו שלא לגדור אין מחייבין אותו.

(פ"א מ"א-ב)

חזקה לא עביד איניש דפרע בגו זימניה


פרסום במקור בגולות י"ג תשס"ד ראשי פרקים

 

א. הגמרא
ב. מבנה הסוגיה
1. שלב א' - יסוד המחלוקת
2. שלב ב' - פסיקת המחלוקת
3. שלב ג' - סתמא דגמרא

א. הגמרא (בבא בתרא ה ע"א - ו ע"א)


מתני'. כותל חצר שנפל - מחייבין אותו לבנותו עד ארבע אמות; בחזקת שנתן, עד שיביאראיה שלא נתן. מד' אמות ולמעלן - אין מחייבין אותו. סמך לו כותל אחר, אף על פי שלאנתן עליו את התקרה - מגלגלין עליו את הכל; בחזקת שלאנתן, עד שיביא ראיה שנתן.
גמ'. אמר ריש לקיש: הקובע זמן לחבירו, ואמר לו פרעתיך בתוך זמני - אינו נאמן,

על השתלשלותו של "מיגו"


פורסם במקור גולות י"ג תשס"ד
ראשי פרקים

הקדמה

א. מה לי לשקר

ב. מיגו

ג. היחס בין 'מה לי לשקר' ל'מיגו'

ד. הקשיים בהבנת 'טענה אלטרנטיבית' כבירור האמת

ה. הצגה של מערכת משפטית אלטרנטיבית

ו. הבנה של 'טענה אלטרנטיבית' כ'כח טענה'

סיכום

 

הקדמה

המאמר יעסוק בעיקרון משפטי שנהוג לכנותו 'מיגו'. 'מיגו' (=מתוך) יתממש בבית המשפט כאשר אדם מבקש שתתקבל טענתו מכח העובדה שהוא היה יכול לטעון טענה אחרת (להלן: 'הטענה הפוטנציאלית'), שהיא טענה מתקבלת. בגמרא אנו מוצאים