השתלשלות מחלוקת ר' יוסי ורבנן בנזקי שכנים


פורסם בנקור בגולות י"ג, תשס"ד ראשי פרקים
הקדמה
א. משנה
1. חרדל ודבורים (פ"ב מ"י)
2. אילן ובור (פ"ב מי"א)
3. סיכום המשניות
ב. תוספתא
1. חרדל ודבורים
2. אילן ובור
ג. סיכום המקורות התנאיים
ד. אמוראים
1. מהמשנה עד רב כהנא
2. רב כהנא
3. רבינא
4. סתמא דגמרא
ה. גאונים
ו. ראשונים
1. חכמי ספרד
2. שיטת הרא"ש
ז. אחרונים
1. המשך הצמצום - הט"ז
2. נזקים כחלק ממערכת החיים של שכנים
סיכום

הקדמה


סוגיה זו עוסקת בשאלה המתייחסת לאחד המתחים המצויים ביותר ביחסים בתוך כל חברה

משמעותה הרוחנית של מצוות תפילין


א. הקדמה
[1]

במאמר זה תבואר המשמעות הרוחנית של מצוות התפילין, כפי שזו עולה מן ההלכה והאגדה שבמקורות חז"ל וממקורות הקבלה. נשתדל להראות כיצד רעיונות ותפיסות המופיעות במקורות קבליים השתלשלו וינקו ממקורות חז"ל. במיוחד יואר הקשר בין תפילין לבין שלשה יסודות עיקריים החוזרים במקורות אלו, השם המפורש, התורה וגוף האדם. דוגמה ליחס בין המושגים הללו אפשר למצוא בדברי הזוהר בעניין:

רוחניות ומטא-הלכה בכריכות תכלת בציצית


לאחר הפסקה כפויה בת למעלה מאלף שנה, התחדשה בזמננו מצוות הטלת תכלת בציצית. זאת, בזכות שורה של מחקריים תורניים שגילו כי חילזון התכלת הוא הארגמון קהה הקוצים. אולם בגלל שבמהלך תקופה ארוכה לא נשמרה מסורת חיה של הטלת תכלת בציצית, רבים מדיני התכלת מצויים במחלוקת. אחת השאלות המרכזיות היא כמה מתוך החוטים צריכים להיות תכלת, וכמה מהם לבנים. כידוע, על כל כנף קושרים ארבעה חוטים כפולים – כלומר סה"כ שמונה. לדעת הרמב"ם, רק חצי פתיל-כפול צריך להיות צבוע בתכלת (כלומר אחד מתוך שמונה), לעומת זאת הראב"ד פסק כי