מחלוקת התלמודים בתפקיד הלימוד מהמשכן בהגדרת מלאכת שבת - חלק ב'

המאמר פורסם במקור בעלון שבת 133 1991

ה. השוואה בין מובנה של המלאכה בשבת למובנה בשאר התורה

במקומות רבים נראה, כי שיטת הירושלמי היא לימוד ההגדרה למלאכה בעזרת השוואה למובנה בשאר ההקשרים שבהם היא מופיעה בתורה. הסברנו, שזוהי אחת הדרכים, שבהן הירושלמי מגיע להגדרה כללית של מושג המלאכה. לעיתים, ישנה התנגשות בין מובני המלאכה בשני הקשרים שמחוץ לשבת, בכך שמכל אחד מהם נשמעת הגדרה שונה למלאכה, ובירושלמי מופיעים דיונים מהו המובן הקובע לעניין שבת.

מחלוקת התלמודים בתפקיד הלימוד מהמשכן בהגדרת מלאכת שבת - חלק א'

מאמר זה פורסם בעלון שבות 132 ב1990

[1] 

א. הקדמה

 

"הלכות שבת... הרי הם כהררים התלויין בשערה, שהן מקרא מועט והלכות מרובות" (משנה, חגיגה י.).

בתורה שבעל פה קיימים פרטי הלכות רבים לגבי שבת, בעוד בתורה שבכתב קיימת רק האזהרה הכללית - "לא תעשה כל מלאכה" (שמות, כ', י)[2]. במאמר זה נדון בגישות השונות לשאלה, כיצד הגיעו חכמים מן המקרא המועט להלכות המרובות. כך נגיע להבנת אופיה של מלאכת שבת.