הצדדים השונים של צדק אלוהי וצדק אנושי בפרשת משפטים

מערכת היחסים בין הניזק והמזיק אינה מנותקת מההוויה האלוקית. הפגיעה של המזיק היא אימננטית למציאות, ופוגעת בעצם ההוויה האלוקית בעולם. הן התורה שבכתב והן התורה שבעל-פה מציעות דרכים לתיקון הפגיעה (מתוך: גולות ז´, תשנ"ט)
ראשי פרקים

1. הקדמה
2. סדר הפסוקים
3. פרשת משפטים כבין אדם למקום, ועיקרון "מידה כנגד מידה"
4. מידה כנגד מידה - עונש או פיצוי?
5. הראייה האלוקית והראייה האנושית


1. הקדמה

 

קשה לקורא בפרשת משפטים לזהות

כמה אבות נאמרו בשור?

 


פרסום במקור בגולות ז' תשנ"ט
ראשי פרקים
1. פתיחה
2. מחלוקת רב ושמואל
3. שיטת רב
4. שיטת שמואל
5. שיטת רבא
6. ירושלמי
7. אוצר הגאונים
8. שיטת הרמב"ם
9. סוף דבר


1. פתיחה


ארבעה אבות נזיקין, השור והבור והמבעה וההבער.
(משנה, בבא קמא א', א)
במשנה, המונה ארבעה אבות נזיקין, שור המזיק הוא אחד מאבות הנזיקין. גם ר' אושעיא ור' חייא (ד ע"ב)[1], המונים מניינים מפורטים יותר של אבות הנזיקין, לא מנו בשור יותר מאב אחד. בניגוד לזה אנו מוצאים בגמרא ברייתא: "תנו רבנן ג' אבות נאמרו בשור - הקרן השן והרגל" (ב ע"ב)

שור המזיק כישות משפטית

פרסום במקור בגולות תשנ"ט

ראשי פרקים

1. הקדמה

2. הענשת השור הרוצח

3. דמיון שור רוצח לשור מזיק

4. עולמם של השוורים

5. כוונה להזיק

6. תשלום חצי נזק מגופו

7. שמירה

8. רשויות

9. סוף דבר

10. נספח - שור הניזק כישות משפטית

1. הקדמה

בדרך כלל הדיון בדיני נזיקין מתמקד ביחסים שבין המזיק לניזק, עד כמה למזיק יש אחריות מצד אחד, עד כמה הניזק צריך היה להישמר מצד שני, וכדומה. במאמר זה ננסה להראות את צידו של השור המזיק מנקודת מבטו שלו. לפי הסתכלות זו, השור אינו רק פונקציה של בעליו, אלא הוא גופו

השתלשלות דין מיטב


פרסום בגולת ז' תשנ"ט
ראשי פרקים:
1. פתיחה
2. פשוטו של מקרא
3. המכילתא - ר' ישמעאל ור' עקיבא
4. ר' ישמעאל
5. ר' עקיבא
6. פרשנות האמוראים בשיטת ר' ישמעאל
7. פרשנות האמוראים בשיטת ר' עקיבא
8. מהפיכת רבא
9. סיכום


1. פתיחה


כי יבער איש שדה או כרם ושלח את בעירה בעירו ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם
(שמות כ"ב, ד)
בתורה שבעל פה נידונות שיטות רבות בפירוש המילים "מיטב שדהו". מאמרנו זה הוא ניסיון לעקוב אחר השתלשלות הדיון והפרשנות עד לסוף תקופת האמוראים. במשך הדורות בהם מתנהל הדיון נוכל להבחין

הסבר הפטורים של אבות הנזיקין

לעילוי נשמת סבתי מורתי
שושנה בשת דב גנק
נלב"ע בכ"ז ניסן התשנ"א
תנצב"ה

א. הקדמה


התורה הטילה חיובי תשלומים על האדם בעבור נזקי שן, רגל וקרן של שור, ובעבור נזקי אשו ובורו. לכל אחד מחיובים אלו התורה נתנה גם פטורים. לפעמים הפטור הוא מצד מקום הנזק (שן ורגל ברשות הרבים), לפעמים מצד החפץ הניזק (בבור - אדם וכלים; באש - דברים טמונים), ולפעמים מצד רמת חיוב התשלום (בתם פטור מחצי נזק, ומשלם רק מגופו).
דרך אחת להבין פטורים אלו, היא לבדוק כל מקרה של פטור לגופו, ולהסביר במה שונה הוא ממקרה של חיוב, ומה