הענן והענווה

בזמן בית המקדש, שיאו של יום הכיפורים היה כניסתו של הכהן הגדול לפני-ולפנים. קריאת תיאור הכניסה לקודש הקודשים בתפילת מוסף מעלה בי רגשות עזים, לא רק מתוך כמיהה להתחדשות עבודת המקדש אלא מסיבות אישיות.
בקיץ תשס"ב למדנו בישיבת עתניאל את הפרקים ממסכת יומא העוסקים בעבודת יום הכיפורים. כהכנה לקראת הקיץ למד אחד מתלמידיי האהובים, אבי סבאג, על ענן הקטורת. הוא הסביר לחברותא שלו שלדעתו הכהן הגדול נזקק לענן של עשן בקודש הקדשים מכיוון ש"כרטיס כניסה למקומות קדושים הוא ההבנה שאיננו מבינים", והענן נדרש לטשטש את

יום הכיפורים חג האהבה

ט"ו באב נחשב בעיני רבים לחג האהבה. המקור לכך הוא התיאור במשנה (תענית ד, ח) על בנות ירושלים שיצאו ביום הזה לחולל בכרמים ולחפש להן חתן.

המשך הדברים פחות מוכר: מהמשנה עולה שבנות ישראל חוללו בכרמים לא רק בט"ו באב, אלא גם ביום הכיפורים. עובדה זו נשכחה, אולי משום שיום הכיפורים עמוס כבר באירועים רבי עצמה ומשמעות – צום, כפרה ועבודת הכהנים בבית המקדש. אולם ניתן להסיק מן המשנה שריקוד הבנות לא היה משני ליתר אירועי היום, שהרי הריקודים מבטאים את העובדה ש