שבת בדהרמסלה

דהרמסלה, הודו.

מעל מאה ישראלים התאספו לתפילת קבלת שבת ב"בית היהודי". בצד עמדה אישה שנראתה ממזרח אסיה, והתבוננה בתפילה. כיוון שנראתה לי בודדה הזמנתי אותה לתפילה, והיא עשתה כן בשמחה.

בתום התפילה עלינו לגג הבניין לסעודת שבת. בזמן בו נוהגים ההורים לברך את ילדיהם לאחר הקידוש, התבוננתי על המשתתפים ומתוך געגועים לחמשת ילדיי שבארץ הבחנתי כי אין בסעודה אפילו ילד אחד. לפתע עלתה אל הסעודה אותה האישה שהצטרפה לתפילה ועמה שני ילדים. השלושה הצטרפו לסעודה והתיישבו בין שאר המשתתפים. ניגשתי אליה וסיפרתי לה עד

כשאברהם פגש את בראמה


בעיר הרווידוור שבצפון הודו שוכן האשרם של אנאנדמוי מה (Anandamoyi Ma), אחת מהגורואים הגדולים של המאה הקודמת, נפטרה ב-1982). הנשיא הנוכחי של האשרם הוא ויג'יאנאנדה (Vijiananda) בן ה-92, אך זה אינו שמו המקורי. ויג'יאנאנדה נולד כאברהם יעקב ווינטרופ, בנו של רב שחי בדרום צרפת. נסעתי אליו כדי לשמוע את סיפורו - מה גילה בחייו שהוקדשו לרוחניות וכיצד הוא מתייחס ליהדות שלו.
ויג'יאנאנדה סיפר לי שלפני שהגיע להודו תכנן לעלות לישראל. בזמן מלחמת העצמאות הוא ניסה להתנדב לארגון "ההגנה" אבל נדחה; הסתבר שאחד

בין משה לבודהה

מאלף להשוות את חיי משה לחייו של הבודהא. הדמיון בנקודת המוצא של שניהם ידוע: גם משה וגם בודהא היו נסיכים בארמון המלך, שניהם הפכו לימים למורים רוחניים, ושניהם עזבו את החיים האלה לאחר שפגשו בסבל ובכאב של החיים בחוץ. אך יש הקבלות נוספת בין חיי שניהם, המחדדות גם את ההבדל המהותי ביניהם.
בבודהיזם מסופר על 'ארבע מראות' (The Four Sights), רצף של ארבעה מפגשים שהיו לנסיך גאוטמה סידהרתא בדרך להארה, כאשר יצא מן הארמון והפך לבודהא. במפגש הראשון הוא פוגש באדם זקן, בשני הוא פוגש באדם חולה ובשלישי הוא

אהבה היא הקשבה

 


אברי האהבה


הספר הקבלי הקדום, ספר יצירה, עוסק רבות בחשיבות הדיבור. והנה, בבואו למנות את שלושת 'אברי האהבה' הוא מונה את הלב ואת שתי האוזניים דווקא (ספר יצירה פ"ו מ"ה). משמעות הדבר היא, שאמנם את האהבה אפשר וצריך להביע במילים, אך לדרגה הגבוהה יותר של האהבה נדרש הכוח להקשיב. לעתים קרובות הפן הזה מוחמץ במערכות יחסים. משום מה הדיבור נחשב לנתינה ואילו ההקשבה לקבלה, וכך, אדם האוהב את אהובתו רוצה להעניק לה ושח לה. ולעתים קורה שכל אחד מבני הזוג מחכה בקוצר רוח שבן זוגו יסיים את דברו כדי שיגיע

אהבת אחים


"הריני מקבל עלי מצות עשה של: ואהבת לרעך כמוך, והריני אוהב את כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי. והריני מזמן את פי להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה."
(מן התפילה, לאחר ברכות השחר)
"קודם שהאדם יסדר תפלתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכווין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי."
(האר"י הקדוש, הקדמה ל "שער הכוונות")

בקיץ של שנת תשנ"ב לימדתי בישיבה של הרב שטיינזלץ במוסקבה.אחרי

אהבת איש ואישה בזוהר ובנסיך הקטן

המילים הראשונות שהתורה מצטטת מפיו של האדם הן שיר המתנגן כרצף פיוטי:

"ויאמר האדם זאת פעם,

עצם מעצמי

ובשר מבשרי

לזאת יקרא אישה כי מאיש

לקחה זאת"

(בראשית ב,כג) 

לדעת הזוהר הקודש משפט זה אינו סתם שיר, אלא דווקא שיר אהבה: 

 

בא וראה מה כתוב כאן: 'ויאמר האדם זאת הפעם...'. אלו הן מילים מתוקות להמשיך איתה חביבות ולהמשיך לה לרצונו לעורר איתה אהבה.

(זוהר פרשת בראשית א:מט ע"ב תרגום)