להכיר את שפתו של האחר

"לכל אחד מהם שפה משלו, ודרך משלו להגיד שלום" (נעמי שמר)
לכל אדם יש שפה משלו. כשאני מדבר בשפה של השני, אני מביע את נכונותי לראותו באמת. במדינת ישראל וברשות הפלסטינית, השיח בין יהודים וערבים כמעט תמיד מתנהל בעברית (או באנגלית). קשה ללמוד שפה חדשה, אולם כמחווה מינימאלית לתרבות אחרת, ראוי שנלמד לפחות את המילים הבסיסיות משפתם של בני אותה תרבות. בכך נוכל להצהיר בכל שיח או מפגש שאנו מנסים לראות את הזולת ולא רק את עצמנו. כתושב הר חברון, יוצא לי פעמים רבות לפגוש ערבים ואני מרגיש שמעט המילים שאני יודע

עם לבדד ישכון

 

"הֶן עָם לְבָדָד יִשְׁכֹּן וּבַגּוֹיִם לֹא יִתְחַשָּׁב" (במדבר כג ט).

המילים הללו של בלעם מכוננות אצל רבים אמירה יסודית בכל הקשור ליחסים בין ישראל לכלל האנושות. במבט ראשון נראה שבין ישראל לשאר העמים שוררים יחסי ניכור והיבדלות, כאילו הבידוד של ישראל בזירה הבינלאומית – ואולי גם האנטישמיות בכללותה – הם גזרת גורל. אכן, מצוות התורה יוצרות בידול מסוים. הקפדה על כשרות ושבת מקשה על האכילה והבילוי עם מי שאינו יהודי ויוצרת תחושה של ריחוק ממנו. הדבר בא לידי ביטוי אפילו בעברית המדוברת: העולם שלנו

למי מגיע צדק?

"כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק". בניגוד להתרשמות של מוקי, התורה דווקא מדברת על צדק. מיקומה של פרשת משפטים, המוקדשת לערכי הצדק והמוסר, מלמד על חשיבותו של הנושא ועל מרכזיותו.
פרשת יתרו הסתיימה במעמד הר סיני, ההתגלות המשמעותית ביותר של אלוהים בתולדות העולם. מיד לאחר מכן, בפרשת משפטים, מפרטת התורה חלק מן המצוות שנאמרו בסיני, ובוחרת להדגיש דווקא את אלו הנוגעות לצדקה ומשפט. רש"י מוצא בסמיכות הפרשיות ביטוי להֱיות "הדין יושב ברומו של עולם, שהרי לעשרת הדברות סְמכו הכתוב דכתיב 'וְאֵלֶּה

ג'ון לנון ומגדל בבל



John Lennon – Imagine
Imagine there's no countries
It isn't hard to do
Nothing to kill or die for
And no religion too
Imagine all the people living life in peace
You, may say
I'm a dreamer, but I'm not the only one
I hope some day you'll join us
And the world will be as one

דמיין – ג'ון לנון
דמיין עולם ללא מדינות
זה לא קשה לדמיין כך
אין על מה למות או להרוג למענו
אין דת כלל
דמיין את כל האנשים חיים בשלום
אתם יכולים להגיד שאני חולם
אבל איני היחידי
אני מקווה שבבוא היום תצטרפו אלינו
והעולם יהיה

הסאדהו שהפך לרב: ישראל והעמים בכפר הגלובלי

לאחרונה התפרסם ספרו של הרב דוד זלר ז"ל, מסע בשביל הלב – פגישות עם אנשים מופלאים. הספר מתאר מסע רוחני של אדם מיוחד במינו. זלר נולד בארה"ב למשפחה יהודית רפורמית. אחרי תחנות ביניים רבות עבר להודו, שם חי כנזיר, 'סאדהו', המקדיש את חייו לעבודה רוחנית, ולבסוף הפך לרב אורתודוקסי ועלה לארץ-ישראל, שבה קבע את ביתו.
לעתים, כשאדם עובר שינויים חדים בחייו, הדבר גורם לו להתנער מעולמו הקודם. הוא מנסה למחוק את עברו מתוך חשיבה שכך יצליח לדבוק טוב יותר במקום החדש שאליו הצטרף. אך תג המחיר גבוה – מחיקת העבר

ספר יצירה 1 יצירה ובלימה – שיעור אודיו