'נוח לו לאדם שלא נברא' : בין טוב לנוח


אמר רבי סימון: אין לך כל עשב ועשב, שאין לו מזל ברקיע שמכה אותו, ואומר לו גדל.
(מדרש בראשית רבה פרשה י')

אין דבר המסביר את החיים יותר מאשר המוות. שנות האינתיפדה האחרונה המטירו מכות קשות על ישיבת ההסדר עתניאל שבה אני מלמד. איבדנו תשעה מבני הישיבה בשישה פיגועים שונים. למרות זאת, ואולי בגלל זאת, הישיבה ממשיכה לצמוח; ההתמודדות עם השכול הביאה את כולנו לחפש משמעות בחיים.
בכל יום אומרים בתפילה "אלו דברים שאדם אוכל פירותיהן בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא... ולווית המת ועיון תפילה..." מדוע

חיים הם שמחה

חיים הם שמחה

 

תפילת ראש חודש. תוך כדי "הלל" הגעתי לפסוק "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" (תהילים קיח כד). חשבתי, על איזה יום מדובר? ידעתי כי יש המשתמשים בפסוק זה כדי להתייחס לימים בהם חלים תאריכים היסטוריים חשובים, כמו יום העצמאות ויום ירושלים. אבל התמלאתי באושר כאשר הבנתי שהפסוק "זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו" יכול להיות מוסב על כל יום ויום, אפילו אם לא חל בו כל מאורע. מאז אני אומר בכל יום: 'ה', עשית לי את היום!' ואני מבין את המשך הפסוק "נגילה ונשמחה בו" כהמשך הטבעי לכך. פרשנות זו

מודה אני: תודה על התודה

מודה אני לפניך

מלך חי וקיים

שהחזרת בי נשמתי בחמלה

רבה אמונתך

 

פורים תשס"ג. הגעתי באיחור למסיבת הפורים של ישיבת עתניאל מתוך תחושת בלבול. אם אחגוג ואשמח, האם בכך אתעלם מכל מה שקרה בשנה החולפת, שנה בה נרצחו ששה מתלמידינו? בעודי מהרהר בעניין, ניגש אליי אחד מתלמידיי ולימד אותי חידוש: "מדוע אנו נקראים יהודים? 'יהודי' מלשון - תודה". בחרתי לחשוב באותו הלילה על כל הדברים שיש להודות עליהם, והצטרפתי למעגל הריקודים.

מודה אני: להתעורר ליום חדש

n

יעדו של החיפוש הרוחני הוא "להתעורר". רבי נחמן מברסלב אמר פעם שאחרים מספרים סיפורים כדי להרדים אנשים, אבל הוא מספרם כדי שאנשים יתעוררו. ההנגדה שבדבריו, בין 'שינה' ל-'ערות' מתייחסת למודעות האדם ביחס לחייו - או במילותיו של רבי נחמן: "כי השינה הוא הסתלקות הדעת" (לקוטי מוהר"ן קיז). הגדרת היעד כ-"התעוררות" מניחה שישנה מציאות רווחת בה חולפים על האדם חיים שלמים בעודו, בעצם, ישן.

לשוחח עם החיים

האדם משוחח עם החיים. הוא יכול להקשיב לחיים – לשמוע את מה שהחיים מלמדים אותו. הוא גם יכול גם לדבר אל החיים – להטביע בהם את תפיסותיו, תפיסות שהתפתחו מהחיים עצמם, מאנשים, מספרים, או מפנימיותו שלו.

לפעמים, לעתים קרובות אחרי אירוע מכאיב, האדם מרגיש שחייו השתנו לבלי שוב – המפגש עם החיים גילה לו כי עליו לחיות אחרת; אבל בדרך כלל הזמן עובר, הרגשות והתובנות שוקעים, והכל שב לשגרתו.

התמימות השנייה


"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח יג).
התם, כך לפי מילון אבן שושן, הוא "פשטן מופלג, חסר ערמומיות, נאיבי... פלוני תם ובלתי בקי בהוויות העולם".
מההגדרת המילון עולה שתמימות היא ההפך מחשיבה ביקורתית ומתחכום. ואכן, ישנם מקורות המעמידים את התם בניגוד לחכם. בסיפורו המפורסם של רבי נחמן מברסלב 'מעשה מחכם ותם' מוצגות שתי דמויות מנוגדות – התם והחכם. גם בהגדה של פסח מסופר על ארבעה בנים, אחד חכם ואחד תם. התלמוד הירושלמי אף קורא לבן התם בשם 'טיפש'.
אבן שושן מביא הגדרה נוספת למילה 'תם', ולפיה