שבע ברכות: בשביל מה נברא העולם?

בסוף החופה שבעה אנשים מתכבדים לברך את שבע ברכות הנישואין. באופן טבעי אנו מצפים כי הברכות יעסקו בבני הזוג שנישאו ולכן מפתיע לגלות כי פרט לאחת, השישית, עוסקות הברכות במגוון נושאים אחרים, ולא באירוע שהתרחש זה עתה. הפתרון לתעלומה נעוץ בכך ששבע הברכות מהוות סיפור אחד, והברכה האחת העוסקת בבני הזוג יונקת ממנו.

 

חופה של אהבה

חתן וכלה מכוננים את נישואיהם בעמידתם יחד מתחת לחופה. הרב שלמה קרליבך הסביר את משמעותה של החופה כתיקון של חטא האדם בגן עדן, לא חטאו של האדם כלפי הקב"ה, באכילה מעץ הדעת, אלא החטא כלפי האישה. אם כאשר חקר הקב"ה את האדם על אכילת עץ הדעת, היה האדם מגונן על חווה – "תעשה מה שאתה רוצה נגדי, אבל תחוס על אשתי", אולי היה הקב"ה מוותר להם. אבל האדם בחר להאשים את אשתו ושניהם גורשו מגן עדן.

כוהנת החיים

 

 

 

אי אפשר לשתוק עוד: על גילוי סודות הקשר בין איש לאישה

המשנה בחגיגה (ג, א) פוסקת: "אין דורשין בעריות בשלשה ולא במעשה בראשית בשנים ולא במעשה מרכבה ביחיד". שלושה עניינים, מציינת המשנה, שייכים לתחומה של תורת הסוד: 'מעשה מרכבה' – חזונו הנבואי של יחזקאל על האלוהות; 'מעשה בראשית' – בריאת העולם; 'עריות' – המגע האינטימי שבין איש לאישה. המשנה מגבילה את העיון בנושאים הללו למתי מעט, ואוסרת ללמוד אותם ברבים.
על אף דברי המשנה, למן המאה השתים-עשרה החלו מקובלים לחשוף בכתביהם את

הרי את מיוחדת לי

"היום קשה להתחתן יותר מאי פעם", כך אנחנו שומעים סביבנו לא פעם. נראה שהסיבה לכך שקשה היום להתחתן היא הציפיות הגדולות שבני אדם תולים בזוגיות שלהם. הזוגיות עצמה היא אחד החידושים של דורנו. גם אם בדורות הקודמים שררה אהבה ואמפתיה בין בני זוג, הרי שבעת החדשה המודעות העצמית, התובנות הפסיכולוגיות והשינויים במעמד המגדרי מאפשרים לבני זוג לקיים קשר בעל איכות אחרת. גברים נפתחים כיום לתחומים שנחשבו בעבר לנשיים, וגם הנשים, מצדן, משתתפות יותר בתחומים שהיו בעבר נחלת הגברים בלבד, בעיקר בתחום ההשכלה והתעסוקה

אמנות האהבה

 

אוהב או אהוב?

העיקרון המרכזי בתורה, לדעת רבי עקיבא (ספרא קדושים פרשה ב), הוא אהבת הזולת: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט יח). אך נדמה שמשאלת הלב של רובנו הפוכה: אנו רוצים שהזולת יאהב אותנו. דרכו של רבי עקיבא, כפי שעולה גם מסיפור קצר של הרמן הסה, היא הדרך אל האושר.
מעשה באישה בהיריון שהלכה לצדיק כדי לבקש ברכה לעובר שברחמה. הצדיק הבטיח לאישה שיברך אותה בכל ברכה שתרצה, והיא ביקשה שהצדיק יברך את בנה שכל מכריו יאהבו אותו.
הצדיק היסס, ושאל את האישה אם היא בטוחה שזו משאלתה. לאחר

אהבה או ילדים?

הסיפור המקראי על יעקב אבינו עוסק רבות במערכות יחסים זוגיות שלו עם נשיו. הקשר בין יעקב לרחל היה שונה בתכלית מן הקשר בין יעקב ללאה. רחל הייתה אהובתו של יעקב ולאה הייתה אם ילדיו. הטרגדיה בסיפור היא שכל אחת מהן רצתה את מה שהיה לאחותה – רחל רצתה בנים ולאה רצתה אהבה: "וַתֵּרֶא רָחֵל כִּי לֹא יָלְדָה לְיַעֲקֹב וַתְּקַנֵּא רָחֵל בַּאֲחֹתָהּ וַתֹּאמֶר אֶל יַעֲקֹב הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי" (בראשית ל א). גם כאשר נולד לרחל בן, אין היא מצליחה לחוות מימוש. פניה מכוונת לעתיד, בתקווה לבן