שבע ברכות: בשביל מה נברא העולם?

בסוף החופה שבעה אנשים מתכבדים לברך את שבע ברכות הנישואין. באופן טבעי אנו מצפים כי הברכות יעסקו בבני הזוג שנישאו ולכן מפתיע לגלות כי פרט לאחת, השישית, עוסקות הברכות במגוון נושאים אחרים, ולא באירוע שהתרחש זה עתה. הפתרון לתעלומה נעוץ בכך ששבע הברכות מהוות סיפור אחד, והברכה האחת העוסקת בבני הזוג יונקת ממנו.

 

למעשה אחר הברכה על הכוס של יין, ברצף הברכות אנחנו מספרים, על רגל אחת, את ההיסטוריה מתחילתה ועד סופה:

ראשית, מטרת הבריאה - "...שהכל ברא לכבודו".

בברכה הבאה, בריאת האדם - "...יוצר האדם".

אחר כך, בריאת האישה "...אשר יצר את האדם בצלמו... והתקין לו ממנו בנין עדי עד".

לאחר הברכות על מעשה הבריאה, מוקדשת ברכה לחורבן ירושלים ולתקווה לבנייתה.

רק בברכה השישית מגיעים להווה, לבני הזוג שלפנינו "שמח תשמח רעים האהובים כשמחך יצירך בגן עדן מקדם...".

ולבסוף, הברכה השביעית מתייחסת לשמחה העתידית של חתנים וכלות בירושלים.

 

מכל הברכות האפשריות, מכל האיחולים שישנם, הברכה לחתן ולכלה היא שמחה ואהבה – כלומר, אלו הברכות הגדולות ביותר. יותר מכך, ראינו כי ברכה זו סודרה במרכזו של הסיפור על ההיסטוריה של העולם כפי שהוא מסופר בברכת הנישואין – לאחר הבריאה והחורבן ולפני הגאולה העתידה. כלומר, לכל העולם, לא רק לבני הזוג, השמחה והאהבה הן הברכות הגדולות והחשובות ביותר.

החיבור בין החתונה ובין סיפור בריאת העולם מאיר באור חדש את תפקידה של הברכה הראשונה – 'שהכל ברא לכבודו' – ככותרת לכל הברכות. השמחה הזו שבין החתן והכלה היא עבור הקב"ה ובשבילה נברא העולם. האדם נברא בצלם אלוהים ולכן שמחת האדם היא היא שמחת אלוהים.

 

Bookmark and Share

הוסף תגובה


קוד אבטחה
רענן