אהבה היא הקשבה

 


אברי האהבה


הספר הקבלי הקדום, ספר יצירה, עוסק רבות בחשיבות הדיבור. והנה, בבואו למנות את שלושת 'אברי האהבה' הוא מונה את הלב ואת שתי האוזניים דווקא (ספר יצירה פ"ו מ"ה). משמעות הדבר היא, שאמנם את האהבה אפשר וצריך להביע במילים, אך לדרגה הגבוהה יותר של האהבה נדרש הכוח להקשיב. לעתים קרובות הפן הזה מוחמץ במערכות יחסים. משום מה הדיבור נחשב לנתינה ואילו ההקשבה לקבלה, וכך, אדם האוהב את אהובתו רוצה להעניק לה ושח לה. ולעתים קורה שכל אחד מבני הזוג מחכה בקוצר רוח שבן זוגו יסיים את דברו כדי שיגיע

אהבת אחים


"הריני מקבל עלי מצות עשה של: ואהבת לרעך כמוך, והריני אוהב את כל אחד מבני ישראל כנפשי ומאודי. והריני מזמן את פי להתפלל לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה."
(מן התפילה, לאחר ברכות השחר)
"קודם שהאדם יסדר תפלתו בבית הכנסת מפרשת העקידה ואילך צריך שיקבל עליו מצות ואהבת לרעך כמוך ויכווין לאהוב כל אחד מבני ישראל כנפשו כי על ידי זה תעלה תפילתו כלולה מכל תפילות ישראל ותוכל לעלות למעלה ולעשות פרי."
(האר"י הקדוש, הקדמה ל "שער הכוונות")

בקיץ של שנת תשנ"ב לימדתי בישיבה של הרב שטיינזלץ במוסקבה.אחרי

אהבת איש ואישה בזוהר ובנסיך הקטן

המילים הראשונות שהתורה מצטטת מפיו של האדם הן שיר המתנגן כרצף פיוטי:

"ויאמר האדם זאת פעם,

עצם מעצמי

ובשר מבשרי

לזאת יקרא אישה כי מאיש

לקחה זאת"

(בראשית ב,כג) 

לדעת הזוהר הקודש משפט זה אינו סתם שיר, אלא דווקא שיר אהבה: 

 

בא וראה מה כתוב כאן: 'ויאמר האדם זאת הפעם...'. אלו הן מילים מתוקות להמשיך איתה חביבות ולהמשיך לה לרצונו לעורר איתה אהבה.

(זוהר פרשת בראשית א:מט ע"ב תרגום)  

שבע ברכות: בשביל מה נברא העולם?

בסוף החופה שבעה אנשים מתכבדים לברך את שבע ברכות הנישואין. באופן טבעי אנו מצפים כי הברכות יעסקו בבני הזוג שנישאו ולכן מפתיע לגלות כי פרט לאחת, השישית, עוסקות הברכות במגוון נושאים אחרים, ולא באירוע שהתרחש זה עתה. הפתרון לתעלומה נעוץ בכך ששבע הברכות מהוות סיפור אחד, והברכה האחת העוסקת בבני הזוג יונקת ממנו.