פרשת נצבים וילך: יצר הטוב ויצר הנוח

חודש אלול, החודש האחרון של השנה, משמש לחשבון נפש ולתשובה. את האותיות 'אלול' דורשים על פי הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו ג), המלמד שהתנועה הראשונה בתהליך התשובה היא מהאדם אל הקב"ה, ורק לאחר מכן מן הקב"ה אל האדם. כך עולה גם מפשט הפסוקים בפרשת נצבים, שאותה קוראים בדרך כלל בשבת האחרונה של חודש אלול: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ... וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ" (דברים ל ב–ג).

פרשת שופטים: התמימות השנייה

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח יג).

התם, כך לפי מילון אבן שושן, הוא "פשטן מופלג, חסר ערמומיות, נאיבי... פלוני תם ובלתי בקי בהוויות העולם".

מההגדרת המילון עולה שתמימות היא ההפך מחשיבה ביקורתית ומתחכום. ואכן, ישנם מקורות המעמידים את התם בניגוד לחכם. בסיפורו המפורסם של רבי נחמן מברסלב 'מעשה מחכם ותם' מוצגות שתי דמויות מנוגדות – התם והחכם. גם בהגדה של פסח מסופר על ארבעה בנים, אחד חכם ואחד תם. התלמוד הירושלמי אף קורא לבן התם בשם 'טיפש'.

פרשת כי תצא: הרי את מיוחדת לי

"היום קשה להתחתן יותר מאי פעם", כך אנחנו שומעים סביבנו לא פעם. נראה שהסיבה לכך שקשה היום להתחתן היא הציפיות הגדולות שבני אדם תולים בזוגיות שלהם. הזוגיות עצמה היא אחד החידושים של דורנו. גם אם בדורות הקודמים שררה אהבה ואמפתיה בין בני זוג, הרי שבעת החדשה המודעות העצמית, התובנות הפסיכולוגיות והשינויים במעמד המגדרי מאפשרים לבני זוג לקיים קשר בעל איכות אחרת. גברים נפתחים כיום לתחומים שנחשבו בעבר לנשיים, וגם הנשים, מצדן, משתתפות יותר בתחומים שהיו בעבר נחלת הגברים בלבד, בעיקר בתחום ההשכלה והתעסוקה

פרשת ראה: מה עניין אלוהים לצדק חברתי?

תורת ישראל עוסקת ביחסיו של אדם עם זולתו ועם אלוהיו. יש הסבורים שההיבטים האנושיים והחברתיים שבתורה הם העיקר, ויש הסבורים שההוויה הדתית היא שעומדת במרכז. בעיניי, הבשורה הגדולה של היהדות איננה שני ההיבטים הללו כלשעצמם, אלא החיבור העמוק ביניהם, ההבנה שמערכת היחסים של האדם עם אלוהיו מפרה את יחסיו עם רעהו, ולהפך.

מצוות השמיטה היא דוגמה

פרשת עקב: התפילין שבראש – בין מידע למודעות

עידן האינטרנט מתאפיין בנגישות לאין-סוף מידע. אך כדי לעבור שינוי בחיים, לא די בהוספת ידע: נדרש שינוי תודעתי. דרך התודעה מתבונן האדם במציאות וחווה אותה. שינוי תודעתי נעשה מתוך עיצוב מחדש של היסודות המכוננים שדרכם תופס האדם את המציאות. ידע הוא אכן אחד האמצעים שדרכם אפשר לעצב את היסודות הללו, אולם נדרשת גם הפנמה עמוקה של הידע. זו המשמעות המקורית של המילה 'ידע': לא רק קליטת אינפורמציה, אלא גם חיבור אליה. ספר התניא מדייק בבחירת התורה במילה 'ידע' בתיאור יחסי אישות: "והדעת הוא מלשון

פרשת ואתחנן: אהבה היא הקשבה

אברי האהבה

 

ספר יצירה עוסק רבות בחשיבות הדיבור. והנה, בבואו למנות את שלושת 'אברי האהבה', מציין ספר יצירה דווקא את הלב ואת שתי האוזניים (ספר יצירה ו, ה). משמעות הדבר היא שאמנם אפשר וצריך להביע את האהבה במילים, אך כדי להגיע לדרגה הגבוהה ביותר של האהבה, יש צורך בהקשבה. הפן הייחודי הזה מוחמץ לעתים קרובות במערכות יחסים. הדיבור, משום מה, נחשב למעשה של נתינה, ואילו ההקשבה נחשבת למעשה של קבלה. כך, אדם האוהב את אשתו ורוצה להעניק לה, משוחח אתה. לעתים קורה שכל אחד מבני הזוג מחכה בקוצר רוח שהשני יסיים