פרשת ראה: מה עניין אלוהים לצדק חברתי?

תורת ישראל עוסקת ביחסיו של אדם עם זולתו ועם אלוהיו. יש הסבורים שההיבטים האנושיים והחברתיים שבתורה הם העיקר, ויש הסבורים שההוויה הדתית היא שעומדת במרכז. בעיניי, הבשורה הגדולה של היהדות איננה שני ההיבטים הללו כלשעצמם, אלא החיבור העמוק ביניהם, ההבנה שמערכת היחסים של האדם עם אלוהיו מפרה את יחסיו עם רעהו, ולהפך.

מצוות השמיטה היא דוגמה

פרשת עקב: התפילין שבראש – בין מידע למודעות

עידן האינטרנט מתאפיין בנגישות לאין-סוף מידע. אך כדי לעבור שינוי בחיים, לא די בהוספת ידע: נדרש שינוי תודעתי. דרך התודעה מתבונן האדם במציאות וחווה אותה. שינוי תודעתי נעשה מתוך עיצוב מחדש של היסודות המכוננים שדרכם תופס האדם את המציאות. ידע הוא אכן אחד האמצעים שדרכם אפשר לעצב את היסודות הללו, אולם נדרשת גם הפנמה עמוקה של הידע. זו המשמעות המקורית של המילה 'ידע': לא רק קליטת אינפורמציה, אלא גם חיבור אליה. ספר התניא מדייק בבחירת התורה במילה 'ידע' בתיאור יחסי אישות: "והדעת הוא מלשון

פרשת ואתחנן: אהבה היא הקשבה

אברי האהבה

 

ספר יצירה עוסק רבות בחשיבות הדיבור. והנה, בבואו למנות את שלושת 'אברי האהבה', מציין ספר יצירה דווקא את הלב ואת שתי האוזניים (ספר יצירה ו, ה). משמעות הדבר היא שאמנם אפשר וצריך להביע את האהבה במילים, אך כדי להגיע לדרגה הגבוהה ביותר של האהבה, יש צורך בהקשבה. הפן הייחודי הזה מוחמץ לעתים קרובות במערכות יחסים. הדיבור, משום מה, נחשב למעשה של נתינה, ואילו ההקשבה נחשבת למעשה של קבלה. כך, אדם האוהב את אשתו ורוצה להעניק לה, משוחח אתה. לעתים קורה שכל אחד מבני הזוג מחכה בקוצר רוח שהשני יסיים

פרשת דברים: אמנות התוכחה

מאז ומעולם אפיינו התוכחה והביקורת את ההוויה היהודית. תופעות אלו לא פסקו מישראל מימי הנביאים ועד לשיח הציבורי העכשווי. מפתיע אם כן לגלות שבתורה, התוכחה מהווה דווקא דרך להתגבר על הניכור והשנאה בין בני אדם: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט יז). הפרשנים מסבירים שהקשר בין האיסור לשנוא לבין מצוות התוכחה הוא קשר של ניגוד: התוכחה מביאה שלום (רשב"ם). תוכחה היא ביטוי לאהבה: "כִּי אֶת אֲשֶׁר יֶאֱהַב ה' יוֹכִיחַ" (משלי ג יב). גם הפסוק שאחרי 'הוכח תוכיח'