פרשת כי תבוא: שמחה כאן ועכשיו

'והם חיו באושר ועושר'

לאורך כל התורה כולהאנו מוצאים סיפורים על הבטחות שנדחו, על מכשולים המונעים מציפיות להתממש. אבותינו לעולם מצויים בדרך, ונראה שהמנוחה והנחלה אינן נראות באופק. והנה, לקראת סוף ספר דברים, באה פרשת ביכורים ומתארת את סוף הסיפור:

וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ

אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ

פרשת זאת הברכה: משה איננו אלוהים

פולחן האדם

 

כשביקרתי בהודו הבנתי שהחשש של התורה מאלילות והאזהרות מפניה אינן מנותקות מן המציאות כפי שחשבתי עד אז. הפנמתי שאין בעמקה של דת כלשהי ערובה לכך שלא תדבק בה אלילות. חוששני שאלמלא ההקפדה על איסור אלילות היו גם בתי הכנסת שלנו, כמו המקדשים בהודו היום, מלאים בפסלים שהיו מוקד הפולחן.

מאז ומעולם נבע החשש הגדול מהאלילות מן החשש מפני

פרשת האזינו: לכל איש יש אות

לפני כמה שנים התארחתי בשבת פרשת האזינו בבה"ד 1, בית הספר לקצינים של צה"ל. בסעודת ליל שבת העבירו שני חיילים לא דתיים דבר תורה על פרשת השבוע. צוער אחד הסביר את פירושו של רש"י בפרשה. רש"י שואל מדוע הנשר נושא את גוזליו על כתפיו ומשיב: "מוטב שיכנס החץ בי ולא יכנס בבני" (דברים לב יא). הצוער הקביל בין יחסו של הנשר לגוזליו לבין היחס הראוי בין מפקד לפקודיו. אחת ממפקדות הקורס קישרה בין הסוף המתקרב של קריאת התורה לבין סיומו הקרב של מחזור נוסף בקורס הקצינים.

פרשת נצבים וילך: יצר הטוב ויצר הנוח

חודש אלול, החודש האחרון של השנה, משמש לחשבון נפש ולתשובה. את האותיות 'אלול' דורשים על פי הפסוק "אֲנִי לְדוֹדִי וְדוֹדִי לִי" (שיר השירים ו ג), המלמד שהתנועה הראשונה בתהליך התשובה היא מהאדם אל הקב"ה, ורק לאחר מכן מן הקב"ה אל האדם. כך עולה גם מפשט הפסוקים בפרשת נצבים, שאותה קוראים בדרך כלל בשבת האחרונה של חודש אלול: "וְשַׁבְתָּ עַד ה' אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ... וְשָׁב ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת שְׁבוּתְךָ וְרִחֲמֶךָ" (דברים ל ב–ג).

פרשת שופטים: התמימות השנייה

"תָּמִים תִּהְיֶה עִם ה' אֱלֹהֶיךָ" (דברים יח יג).

התם, כך לפי מילון אבן שושן, הוא "פשטן מופלג, חסר ערמומיות, נאיבי... פלוני תם ובלתי בקי בהוויות העולם".

מההגדרת המילון עולה שתמימות היא ההפך מחשיבה ביקורתית ומתחכום. ואכן, ישנם מקורות המעמידים את התם בניגוד לחכם. בסיפורו המפורסם של רבי נחמן מברסלב 'מעשה מחכם ותם' מוצגות שתי דמויות מנוגדות – התם והחכם. גם בהגדה של פסח מסופר על ארבעה בנים, אחד חכם ואחד תם. התלמוד הירושלמי אף קורא לבן התם בשם 'טיפש'.

פרשת כי תצא: הרי את מיוחדת לי

"היום קשה להתחתן יותר מאי פעם", כך אנחנו שומעים סביבנו לא פעם. נראה שהסיבה לכך שקשה היום להתחתן היא הציפיות הגדולות שבני אדם תולים בזוגיות שלהם. הזוגיות עצמה היא אחד החידושים של דורנו. גם אם בדורות הקודמים שררה אהבה ואמפתיה בין בני זוג, הרי שבעת החדשה המודעות העצמית, התובנות הפסיכולוגיות והשינויים במעמד המגדרי מאפשרים לבני זוג לקיים קשר בעל איכות אחרת. גברים נפתחים כיום לתחומים שנחשבו בעבר לנשיים, וגם הנשים, מצדן, משתתפות יותר בתחומים שהיו בעבר נחלת הגברים בלבד, בעיקר בתחום ההשכלה והתעסוקה