פרשת קרח: מחלוקת והכלה

אף שהמילה 'מחלוקת' אינה מוזכרת בפרשה ולו פעם אחת, בכל זאת הצליחו אירועי הפרשה – ובעיקר ערעורם של קרח ואנשיו על מנהיגותם של משה ואהרן – להוציא למושג הזה שם רע. אך לא יהיה זה נכון להסיק מסיפור קרח ועדתו שיש להירתע ממחלוקות. במשנה המפורסמת בפרקי אבות משמשת המחלוקת של קרח דוגמה למחלוקת שלילית, אך לצדה מובאות דוגמאות למחלוקות חיוביות:

פרשת בהעלותך: לא תתלונן

ניפוץ חלום

 

פרשת בהעלותך היא מן הפרשיות העצובות בתורה, ומכאן חשיבותה: חייבים ללמוד את לקחיה. החלום, האידיאל, הציפיות הגבוהות – כולם מתנפצים אל מול מציאות מתסכלת ומכוערת. אחרי כמעט שנה שעם ישראל שוכן מסביב להר האלוהים, מגיע הזמן לצאת לדרך. משה מלא ציפיות – עוד מעט נכנסים לארץ ישראל. הוא מפציר בחותנו יתרו להישאר ולהיכנס אתם לארץ, ובתוך כך הוא חוזר ומתאר באוזניו את הטובה הצפונה להם בעתיד (במדבר י כט–לב). בהמשך יתברר שלא רק יתרו לא יזכה להגיע לארץ, גם משה לא יזכה בכך, ולפני שיהיה טוב יהיה רע, רע

פרשת במדבר: לכל איש יש שם

 

לכל איש יש שם

שנתן לו אלוהים

ונתנו לו אביו ואמו. (זלדה)

שירה של זלדה מזכיר לרובנו ימי זיכרון ממלכתיים. העיסוק בסטטיסטיקה של קרבנות ונופלים עלול לטשטש את הייחודיות של כל אדם ואדם, ושירה של זלדה מבקש לתת ביטוי לייחודיות הזו, לעובדה שלכל איש יש שם. בכל שנה, לפני הצפירה הפותחת את יום הזיכרון, אני בוחר באדם אחד מתוך האנשים הרבים מדי, לצערי, שהייתי רוצה לחשוב עליהם בזמן הצפירה, ומקדיש את מלוא תשומת הלב לחייו ולמותו. אינני מסוגל ברגע אחד להתבונן ביותר מאדם אחד.