סדר ברכות (ברכות פרק ו')

 

המשנה פותחת במצוות קריאת שמע, שביסודה ניצבת קבלת מלכות שמיים, שהיא הבסיס לכל מצוות התורה.[1] אולם המסכת נקראת לא על שם מצוות שמע (פרקים א –ג) ולא על שם התפילה (פרקים ד-ה), אלא דווקא על שם הנושא שחותם אותה – ברכות (פרקים ו-ט). בהמשך אציע שהסיבה לכך נעוצה במיקום המסכת בתחילת סדר זרעים, המוקדש למצוות התלויות בארץ. אך קודם יש לציין שגם הנושאים האחרים שנדונים עוסקת הם תשתית למצוות של סדר זרעים. כאשר היובל עצמו תלוי בציות לדבר ה', כפי שמתואר בקריאת שמע:

התפילה שלא נענתה (ברכות ג, א)

 

מִי שֶׁמֵּתוֹ מוּטָל לְפָנָיו, פָּטוּר מִקְּרִיאַת שְׁמַע וּמִן הַתְּפִלָּה וּמִן הַתְּפִלִּין.

נוֹשְׂאֵי המִּטָה וְחִלוּפֵיהֶן וְחִלוּפֵי חִלּוּפֵיהֶן, אֶת שֶׁלִפְנֵי הַמִּטָה וְאֶת שֶׁלְאַחַר הַמִּטָה,

אֶת שֶׁלַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן פְּטוּרִים, וְאֶת שֶׁאֵין לַמִּטָה צֹרֶךְ בָּהֶן חיָּבִין.

אֵלוּ וָאֵלוּ

זאב וכלב, חמור וערוד - זמן קריאת שמע ומשלי איסופוס

 

מאימתי קורין את שמע בשחרית? (ברכות א, ב)

התלמוד מביא ברייתא ובה שתי תשובות נוספות לשאלה של המשנה:

 

תניא רבי מאיר אומר משיכיר בין זאב לכלב, רבי עקיבא אומר בין חמור לערוד.

(תלמוד בבלי ברכות ט ע"ב)

רבי מאיר ורבי עקיבא קובעים את הזמן המוקדם ביותר שניתן לקרוא בו קריאת שמע בבוקר, לפי הזמן שבו יש מספיק אור כדי להבחין בין סוגים שונים של בעלי חיים. מדוע נדרשו שניהם דווקא למדד הזה כדי לקבוע את זמן קריאת שמע? מתברר שיש חשיבות מיוחדת לבחירה בצמדי חיות הללו, שמוזכרות זו לצד זו גם במשנה

אבינו מלכנו (ברכות א, ב)

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּשַׁחֲרִית.

מִשֶּׁיַּכִּיר בֵּין תְּכֵלֶת לְלָבָן.

רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בֵּין תְּכֵלֶת לְכַרְתִי.

וְגוֹמְרָהּ עַד הָנֵץ הַחַמָּה.

רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר, עַד שָׁלֹשׁ שָׁעוֹת, שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בְּנֵי מְלָכִים לַעֲמוֹד בְּשָׁלֹשׁ שָׁעוֹת.

הַקּוֹרֵא מִכָּאן וְאֵילָךְ לֹא הִפְסִיד, כְּאָדָם

ממלכת כוהנים וגוי קדוש (ברכות א, א)

 

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית?

מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן

עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ

יהודי בצאתך ויהודי באוהלך (ברכות א א)

מֵאֵימָתַי קוֹרִין אֶת שְׁמַע בְּעַרְבִית?

מִשָּׁעָה שֶׁהַכֹּהֲנִים נִכְנָסִים לֶאֱכֹל בִּתְרוּמָתָן

עַד סוֹף הָאַשְׁמוּרָה הָרִאשׁוֹנָה, דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר.

וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, עַד חֲצוֹת.

רַבָּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשָּׁחַר

מַעֲשֶׂה שֶׁבָּאוּ בָנָיו מִבֵּית הַמִּשְׁתֶּה, אָמְרוּ לוֹ, לֹא קָרִינוּ אֶת