נשמת המשנה פאה ה:ו - צדקה בענווה


הַמּוֹכֵר אֶת שָׂדֵהוּ, הַמּוֹכֵר מֻתָּר וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר. לֹא יִשְׂכֹּר אָדָם אֶת הַפּוֹעֲלִים עַל מְנָת שֶׁיְּלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו.

מִי שֶׁאֵינוֹ מַנִּיחַ אֶת הָעֲנִיִּים לִלְקֹט,

אוֹ שֶׁהוּא מַנִּיחַ אֶת אֶחָד וְאֶחָד לֹא,

אוֹ שֶׁהוּא מְסַיֵּעַ אֶת אֶחָד מֵהֶן,

הֲרֵי זֶה גּוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִּים.

נשמת המשנה ביכורים ג:א - חוויית הביכורים


חמשת חומשי התורה מספרים את סיפורן של הבטחות שנדחו, של מכשולים המונעים מציפיות להתממש. אבותינו לעולם מצויים בדרך, ונראה שלעולם לא יגיעו אל המנוחה ואל הנחלה. והנה, לקראת סוף ספר דברים, באה פרשת הביכורים המתארת את סוף הסיפור:

וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ

אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ

נשמת המשנה ביכורים פרק ג' - הבאת הביכורים למקדש: מי נותן למי?


 

 לכאורה במצוות הביכורים האדם הוא הנותן והקב"ה הוא המקבל. אולם מתוך עיון בפרשת הביכורים עולה שאמנם הנתינה נזכרת פעמים רבות, אך נתינה של הקב"ה לאדם. הבאת הביכורים, לעומת זאת, אינה מכונה "נתינה":

[1]

וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ

אֲשֶׁר